דודו אדם
שמואל בראונשטיין
לוכד נחשים, נולד בארגנטינה, 1958, בכפר יהודי שהוקם ע"י הברון הירש בשנות ה- 20. נישא בגיל 18 ועלה עם אישתו בשנת 82. התגורר בקיבוצים שונים ובסוף השתקע בקריות. בארגנטינה למד ניהול עסקים בלימודי ערב ואח"כ רפואה וטרינרית, אך לא סיים. עובד ומתפרנס כאיש ביטחון במפעלים פטרוכימיים במפרץ חיפה. מילדות נמשך לנחשים, למד והתעסק בהם והיום נחשב ללוכד מומחה. ביחד עם איריס אשתו השנייה, אותה לימד והפך ללוכדת מקצועית, הם נענים לקריאות לכידה במקומות שונים. גרים בקריית חיים עם חיות רבות ושישה ילדים. ארבעה שלו ושניים שלה.
אינטואיציה זוחלת: כל פעם מחדש כשאני לוכד נחש, במיוחד ארסי, אני מתרגש, יש לי יצור מוגבר של אדרנלין בגוף. אני יכול להסתכל על שטח, לראות אבנים, אדמה, גרוטאות ולהגיד אם יש שם נחש או לא. פיתחתי עם הזמן סוג של אינטואיציה לנחשים.
תכשיט ארסי: כילד יצאתי לדוג בנהר, מצאתי נחש צבעוני, קטן תמים ויפה, הכנסתי אותו לבקבוק התולעים ששימשו כפיתיון לדגים. מהחום הנחש מת. היה לי חבל לזרוק אותו. גילגלתי אותו כצמיד סביב היד וסגרתי את הפה שלו על הזנב וכך הסתובבתי כל היום. בערב חזרתי לכפר ומישו שראה עלי את הנחש נבהל והחוויר. הסתבר שביליתי יום עם נחש אלמוגי, מהארסיים והמסוכנים בעולם.
זינוק נחשוני: פעם נקראנו אשתי ואני ללכוד צפע שנכנס למיטת תינוק. זחלתי על הרצפה כדי שהנחש לא יראה אותי,וכשהייתי קרוב זינקתי עליו ועם כרית הצמדתי אותו למזרן. באותו הרגע אישתי זינקה אל המיטה ומשכה במהירות את התינוק.
סוס מת: כשהייתי בן 12 קיבלתי סוס שנקשרתי אליו. פעם רכבתי בשרות ובחוסר אחריות נכנסתי למקום מלא בורות. הסוס נפל לבור ושבר את הרגל, שבר פתוח עם עצם בחץ. זה היה גזר דין מוות, אין תקומה לסוס כזה. כאחראי למקרה, אבי נתן לי אקדח. יריתי בו בראש ואח"כ אבי לקח אותו לביח"ר לנקניק ועשו ממנו מורטדלה. זאת היתה הטראומה הכי קשה בחיי
קו מז'ינו: האינדיאנים חיים בג'ונגל מלא נחשים והנחשים לא נכנסים להם הביתה. הם לוקחים ראש של שום מורחים ומשפשפים איתו את הרצפה מסביב לבקתה. את קו השום הזה אף נחש לא יעבור. עשיתי ניסיון בבית. סימנתי מרובע על הרצפה ע"י שיפשוף ומריחת שום כמו עם גיר. שמתי בתוך המרובע נחשים מסוגים שונים. הנחשים התפתלו בתוך המרובע במשך שעות,ואף אחד לא יצא ממנו.
שמירח אישית: פעם נקראתי לבית בכרמל ללכוד נחש שנראה בחלון המטבח, חיפשתי אותו בכל הבית ולא מצאתי, כנראה שחזר לוואדי. בעלת הבית, אישה צעירה ונאה, פחדה מאוד ולא הסכימה שאלך בלי הנחש. היא ביקשה ממני להשאר לישון איתה ולשמור עליה. אם הייתי נשאר אישתי היתה הורגת אותי.
בלבוש חוח: קיבלתי קריאה על נחש בתוך בית, בעלת הבית אמרה שהנחש מאחורי הארון, שם נתקלתי בחבילת תמונות עירום כפוזות מביכות של בעלת הבית. החזרתי אותן למקום ולא אמרתי לה כלום.
מקלט זמני: מצאתי נחשים במקומות מוזרים: בחדר ניתוח בבית חולים, בתוך סיר במטבח, בקופסת התריס, בקופסת האינטרקום, באסלות, בבטן אונייה ובלוח שעונים של רכב.
הסבה מקצועית: כשהכרתי את אשתי היא היתה אחות חדר ניתוח. לימדתי אותה את כל התורה. היא לוכדת מצוינת שהפכה את הלכידה לעסק. אני רק עוזר לה בזמני הפנוי
מכל חבא לפח: אני לא אוכל ירקות. אני מעדיף שהפרות יאכלו ירקות ואני את הפרות. אני מוכן לנסות כל מאכל, בתנאי שאראה אדם אחר אוכל אותו. בטיול לתאילנד אכלתי ג'וקים, עקרבים, תולעים, וכל מיני חרקים.