בשעה 12 בצהריים, איריס ושמואל בראונשטיין, לוכדי נחשים מקרית חיים, כבר אחרי לכידת הנחש החמישי ובדרך ללכידת השישי באותו בוקר. אביב הגיע, והנחשים מתעוררים.
בני הזוג בראונשטיין אומרים, שכל מה שנאמר על טיפוסים נחשיים זה רק דעות קדומות.
איריס:"אם קוראים לבנאדם נחש, זאת ברכה ולא קללה. להיות נחש זה בדיוק ההיפך מערמומיות.
ההתנהגות של הנחש מאוד ברורה. אם מדברים על הנחשים בארץ, אלה לעולם לא רודפים אחרי בני אדם, לא תוקפים ולא ערמומיים. אין להם אינטרס לפגוע, והם לא אוכלים בני אדם. למעשה, הנחש פוחד מהאדם יותר משהאדם פוחד מהנחש. מבחינת הפרופורציה, אם היינו הופכים את הגדלים של הנחש והאדם, אז הייתה לנו סיבה לפחוד ולברוח.
"נחש לא יכיש אדם סתם. הוא מכיש כשהוא מאוים או כשהאדם מכניס יד למקום בו הנחש נמצא, כמו צמחייה סבוכה, מתחת לאבן, או בערימת גרוטאות. יש אלף דברים ליד הבית, שיכולים להוות מקום מגורים טוב לנחש. כחיית מחמד לגידול בבית, הנחש אידיאלי. הוא מקסים, נעים, קל לגידול, ואינו מעביר מחלות. לא קיימת חיה טובה מזאת בטבע. לא צריך להוציא אותו לטיול, לא להוציא צואה ושתן, רק פעם בשבוע. זה לא כמו חתול או כלב, שצריך להוציא לטיול. נחש גם חסכוני במזון, כי הוא אוכל פעם בכמה ימים. אפשר ללטף אותו וליהנות בכיף, לא כמו דגים, שאפשר רק ליהנות מהיופי שלהם".
שמואל היה פריק של נחשים עוד בארגנטינה, שם למד וטרינריה. כשעלה לארץ, ענף הזוחלים כחיות מחמד לא היה קיים ולא היה לו איך ליישם את לימודיו, למעט לכידות. "בשנה האחרונה, הנושא מתחיל להתפתח, ואנחנו נותנים שירות וטרינרי לנחשים, לאיגואנות וללטאות שונות, אבל עד השנה לדבר על זוחלים היה כמו לדבר בשמה לא מוכרת", אומרת איריס, אחות במקצועה, שעשתה הסבה ללכידת נחשים.
"קיימים נחשים בכל הצבעים ובכל הצורות. מבחינת הנחשים הארסיים, במישור החוף נמצא בעיקר הצפע הארצישראלי. בפסגת הר החרמון, ובנגב יש שבעה נחשים ארסיים אחרים: שפיפון, עכן קטן, עכן גדול, עכן מקרין, שרף עין גדי, שקוראים לו בטעות צפע עין גדי, פתן שחור ואפעה מגוון, אלא שכיום הטריטוריות כבר לא ברורות כפי שהיו בעבר. למדנו להיזהר ולהגיד שיש רק נחש ארסי אחד בצפון. מאז שהתחילו להעביר הרבה סחורות מהנגב, גידולים חקלאיים ותוצרת של מפעלים, התחילו להגיע ביחד עם המשטחים גם 'מתנות'. הנחשים שמגיעים שורדים בצפון, אבל בדרך כלל לא מתרבים. בתנאים של אזור הנגב, גם אם יש רק נקבה אחת, הזכרים ימצאו אותה. כאן הסיכוי שימצאו זה את זה הוא נדיר".
ההבדל בין נחשי הנגב לנחשי הצפון, כך מסתבר, מאוד משמעותי: "נחש שחור בצפון אינו ארסי לחלוטין, אבל נחש שחור מהנגב יכול להיות שרף עין גדי או פתן שחור, ושניהם מאוד ארסיים. כשאדם אומר שראה נחש שחור בבית, אני כבר נזהרת מלהגיד שהוא לא מסוכן. כדאי לדעת שכל הנחשים של ארץ ישראל הם חיות מוגנות על פי חוק, ואסור לפגוע בחופש שלהם. אדם שפגע בנחש או שמגדל אותו בבית, יכול לגמור כמו הבחור מנתניה, שגידל בבית צפע ארצישראלי וקיבל קנס של 20 אלף שקל ותיק פלילי.
"אנחנו לוכדים את הנחשים על פי קריאות ומשחררים אותם בטבע, הרחק מאזורי מגורים ומאזורי טיולים. עדיין יש בישראל מקומות כאלה. בשבוע שעבר תפסנו בגן ילדים זעמן מטבעות. הנחש הזה דומה מאוד לצפע הארצישראלי, גם בהתנהגות וגם בציורים שעל הגוף, אבל כשמנסים לתפוס אותו, במקום להכיש, הוא נושך. זה גורם כאב, וכשמישהו לא בקיא זה יכול לפעמים לגרום לטראומה מהפחד, אבל לא מתים מזה".
14.05.1997 ערי המפרץ
