השפיפון הינו נחש עבה צבע גופו חום אפור ולאורך גופו ישנם כתמים לא אחידים אשר כהים יותר מצבע גופו, לאורך עיניו ישנם כתמים חומים ומעל עיניו ישנם קרניים, אורכו מגיע עד 90 ס"מ. כהגנה משמיע קולות נשיפה. ניזון מציפורים מכרסמים וזוחלים ונפוץ במרכז הנגב בבקעות מישוריות.
השפיפון בעל זנב דק וקטן. מעל העין בליטה קטנות בצורת קרן המכוסה בקשקשים קטנים. צבע הרקע צהוב. על הרקע מפוזרים כתמים חומים המתחילים מגבו ויורדים לצידי הגוף ללא צורה מוגדרת. קצה הזנב שחור. אורכו מגיע ל־ 75 ס״מ. משקלו עשוי להגיע ל- 500 ג״ר. נחש זה נמצא בעב ובסיני, וכן גם בעבר הירדן. הוא מדברי לחלוטין וחי באמורים מעורבים של חולות וסלעים.
בארץ הוא נפוץ ב אזורים של דימונה, שדה בוקר ועד ניצנה ומצפה רמון. הוא נפוץ במיוחד במכתש רמון. נחש זה עושה שימוש יעיל בשתי צורות תנועה הידועות, הראשונה היא התפתלות הרגילה כמו כל נחשי היערות. השנייה: התפתלות צדדית(side winding) כאשר החול מאוד חם או שהוא זקוק לברוח מאיזה סיבה כלשהי.
בניגוד להרבה נחשים מדבריים, כאשר הוא נמצא בסכנה הוא ״לוחש״ על ידי נשימות ונשיפות עמוקות, כפי שעושים נחשי היערות. הוא משתדל כמה שפחות להשתמש באזהרה, היות ושיטת אזהרה זו גורמת לעובדן לחות ממערכת הנשימה. קשקשיו רגילים, מופנים לאחור. אין לו קשקשים שמופנים כלפי מטה כמו האפעה והרבה נחשים מדבריים אחרים. מזונו מורכב בעיקר מעכברים וציפורים. כדוגמת הפתן השחור גם הוא מוכן לבלוע פגרים של ציפורים כדי לשמור על מאזן משק המים שלו. נראה בכל זאת כי הציפורים אשר מתו מאפיסת כוחות תוך כדי בעוברן מעל המדבר הן מזונו העיקרי, כי לרוב הפריטים שנלכדו, נתגלו חלקי נוצות בצואתם.
במדבר מרובות הציפורים באביב ובסתיו. התמותה יחסית גבוהה, ולכן אין הוא מתקשה לאזן את משק המים שלו. כמו כולם גם הוא מוצא את הציפורים בעזרת חוש הריח שלו. בדרך כלל הוא מרבה לשהות בין שיחי המדבר הצפופים, לשם באות ציפורים לנוח ולהסתתר מחום השמש המדברית, או למנחת לילה. נקבת השפיפון מטילה ביצים בחודש אוגוסט. מספר הביצים נע בין 15 ל־ 20 יחידות. גודל הביצה 3523 x משקלה נע בין 8 ל- 10 גרם. בטמפרטורה של 30 מעלות הביצים מתבקעות תוך 30 יום.
בתקופה הראשונה לחייהם הם ניזונים בעיקר מלטאות אשר נולדות מעט מאוחר יותר, אך מספיק מוקדם כדי שמלאי החלמון שהיה בבטנם יספיק להיגמר והם הוי מוכנים לארוחה הראשונה שלהם.